1. איכות ייצור ירודה: עובי הקיר של הצינור אינו אחיד; חוט הפלדה צמוד מדי, רופף מדי או שמספר שכבות התיל פלדה קטן מדי; כמות העיוות (הארכה, קיצור או כיפוף עיוות) של הצינור גדולה לאחר לחיצה; צפיפות לקויה מובילה לקורוזיה של חוט הפלדה; איטום לקוי של השכבה הפנימית גורם לשמן בלחץ גבוה להיכנס בקלות לשכבת תיל הפלדה; ההדבקה בין שכבת הגומי לשכבת תיל הפלדה אינה מספיקה.
2. אם מהירות הלחיצה והלחיצה של הצינור והמפרק נבחרים בצורה לא נכונה, או שהמבנה, החומר וגודל המפרק אינם הגיוניים, לחץ הצינור והמפרק עשוי להיות הדוק מדי או רופף מדי, וכתוצאה מכך מוקדם נזק למפרק.
 |  |
3. שימוש לא נכון: נתון לזעזי לחץ תכופים וחמורים. צינור הלחץ הגבוה מתפרץ, אשר בדרך כלל לא נגרם בגלל הלחץ הסטטי המופרז, אלא מחומרת הלם הלחץ ותדירותו. לכן, אין למשוך את גזע השסתום חזק מדי במהלך הפעולה, ולכן עליו להיות עדין.
4. טמפרטורת ההפעלה של השמן גבוהה מדי. כאשר מכונות הבנייה פועלות, המערכת ההידראולית מייצרת חום בגלל אובדן חשמל, והשפעת טמפרטורת האוויר החיצונית (במיוחד בקיץ) יכולה לגרום לטמפרטורת הנפט לעלות בחדות. ככל שמשתמשים בטמפרטורת השמן, ככל שהגומי מתיישן, כך גמישותו נמוכה יותר, כך חוזק וביצועי האיטום נמוך יותר והצינור יתפרץ במהירות. לכן, בפעולה, כאשר עליית הטמפרטורה של המערכת ההידראולית גבוהה מדי או מהירה מדי, יש לזהות את הסיבה בזמן ולחסל אותה; בעבודות קיץ, במיוחד בפעולה רציפה, יש לנקוט באמצעי הקירור הנדרשים.
